אחד המכשולים המשמעותיים שעומדים בדרך הריפוי שלנו, הוא הנטייה ללקט טיפים. לעתים קרובות אנו מעדיפים לטעום קצת מפה ולנסות קצת משם, לאסוף איזו פורמולה מבית-הטבע שהוזכרה באיזו פינה בתכנית טלוויזיה, לנסות מספר טיפולים בקופת-חולים, לבדוק את ההמלצה של הדודה מעפולה שלא ראינו שנתיים אבל מפציצה בפייסבוק מדי שעה איזה טיפ חלומי וכך הלאה, לדלג מהתנסות להתנסות. הנטייה הזאת משמחת מאד רוכלים למיניהם, שמנסים למכור לנו את מרכולתם – בין אם מדובר בטיפות, מכשירים או סתם הבטחות לטיפולי פלא שירפאו אותנו מכל מחלה. ולמה זה מכשול? כי זה לפעמים מרחיק אותנו מדרך של ריפוי אמיתי.

יש לסייג במידה מסוימת ולומר בעניין זה שני דברים:

ראשית כל, לפעמים בעיות אכן נפתרות במהירות; יש מקרים שנראים כמעט כמו קסם. וגם במקרים כרוניים מסוימים, לעתים ההטבה מופיעה באופן משמעותי וקצר יחסית. הדברים האלה מזכירים לי את הסיפור הבא, שקיבלתי פעם במייל:

לברנש אחד היתה בעית חרדה והוא הלך לפסיכולוג שיעזור לו. במפגש הוא הסביר: "כל פעם שאני הולך לישון אני מתחיל לפחד שיש מישהו מתחת למיטה שלי, והפחד הזה מטריף אותי מדעתי".

הפסיכולוג הרהר מעט ואמר: "זה יכול להיות קשור בהרבה מאד גורמים, ואני חושב שראוי לעשות טיפול רציני לברר אותם. תגיע אליי במשך שישה או שבעה חודשים כל שבוע, ואני מאמין שנוכל לפתור את זה לבסוף".

"כמה יעלה כל מפגש?"
"כל מפגש יעלה 400 שקל".
"וואו, זה קצת יקר", ענה לו הבחור, "אני אחשוב על זה".

כעבור כחודשיים פגש הפסיכולוג את אותו בחור ושאל אותו: "מה קרה שלא באת לבסוף לטיפול?"
ענה הבחור: "שמע, זה היה קצת יקר, ולבסוף תמורת 40 שקל הצלחתי לטפל בבעיה בזכות תושיה של ברמן".
שאל המטפל המקצועי: "כן? מה כבר אותו מגיש משקאות הצליח לעשות?"
"הוא אמר לי להסיר את הרגליים של המיטה. וואלה, מאז אין שם אף אחד!"

אז לעתים טיפול – גם טיפול בשורש הדברים, ולא רק בסימפטומים – עשוי להיות קצר. ולעתים לא. וזה למעשה לב העניין – אין כאן נוסחאות. כל מקרה הוא לגופו, כי כל אדם הוא אחר. הצרה של מי שבוחר בטיפים שבסופו-של-דבר מכזיבים, היא כפולה או משולשת: הוא השקיע זמן וכסף, לא קיבל פתרון מספק לבעיה שלו, וגם נמנע מטיפול רציני שיכול באמת לסייע לו, משום שבינתיים הוא גיבש דעה: "השיטות האלה לא עובדות".

הסייג השני הוא, שלא תמיד אנו יכולים לדעת מראש מהי השיטה או מיהו המטפל שהכי מתאימים לנו. במאמר המשובח שכתבה מיכל קרן, מטפלת טובה וחברה טובה, היא מציינת: "יש אנשים שמבקרים אצל מספר מטפלים לפני שהם מחליטים על האחד שמתאים להם ביותר. למרות הטרטור והטרחה, זה חשוב במיוחד בטיפול בבעיות שדורשות זמן החלמה ממושך". המאמר נקרא מדריך לבחירת מטפל, ומומלץ לקרוא את כולו. הוא נכתב לפני שבע שנים, ורלוונטי גם היום למי שצריך קצת עזרה במציאת מטפל ושיטה שמתאימים לו.

מה שהופך את העניין למורכב עוד יותר, הוא שלעתים קרובות טיפול עמוק באמת יכול לשנות את חייכם: לטיפולים במגע, תרגול פעילות גופנית ומעבר לתזונה בריאה יותר יש השפעות מוחשיות ומדידות על בריאותנו הנפשית, המנטלית והגופנית. הבעיה היא מקסמי-השווא שאין מאחוריהם כיסוי, שמתיישבים מצוין עם הנטייה להיאחז בשמועות והבטחות בנוסח באזאר הודי לריפוי פלאי תוך 24 שעות. לפעמים טיפ קטן כשלעצמו הרי יכול להיות מצוין אם הוא מגיע בזמן הנכון ומהאדם הנכון. כך שלעתים טיפים הם שימושיים מאד, לפעמים חסרי תועלת, ולפעמים מזיקים ממש.

לשמועות ולקריאה יש ערך משלהן; לפעמים הערך העיקרי הוא בהכרת נקודות-מבט חדשות, העלאת מודעות לאפשרויות טיפול ולדרכים שלא הכרנו עד כה. יחד עם זאת, לטיפול רציני בבעיה כרונית שנמשכת שנים, כדאי לפנות לטיפול מסודר. מי שסובל מסבוריאה, למשל, עשוי למצוא טיפים כמו הימנעות מגלוטן, הוספת חומצות שומן לאוכל, לקיחת ויטמינים מסוג B, שימוש במשחות טיפוליות כאלה ואחרות, שמנים אתריים שמקלים את האדמומיות והגירוד…

אך האם כל מי שסובל מסבוריאה צריך לקחת ויטמינים?

יש דברים כלליים שנכונים כמעט לכל אחד, ויש את ההמלצות הספציפיות וההתאמה האישית. יש דברים שאולי יעזרו ואולי לא, וכאמור יש דברים שבמקרים מסוימים אולי אף יחמירו את המצב. לכן טוב לקרוא ולשמוע חוות-דעת והתנסויות אישיות, ובסופו-של-דבר כדאי לגשת לטיפול. אפשר וכדאי להתנסות בשיטות שונות, אך לא להתפזר; כשאנו מוצאים מטפל ושיטה שמתאימים לנו, כדאי לנו להתמיד בדרך זו כדי להגיע באמת לריפוי עמוק. באופן כזה סביר להניח שאנו גם נלמד הרבה על עצמנו, מעבר לבעיה המקורית שהביאה אותנו לחפש טיפול. אולי כמו המקרה של כריס קאר, שגם אם הדרך שהיא בחרה אינה מתאימה לכל אחד, מדגימה את עקרון האחריות וחופש הבחירה שיש לנו ביחס לבריאותנו.

רפואה שלמה.

* אם טרם התנסית בטיפול שיאצו, באפשרותך לקבל כעת טיפול שיאצו על בסיס דאנה.