למרות שטחורים זו תופעה שפוגעת משמעותית באיכות החיים ובחיי היומיום של למעלה מרבע מהאוכלוסייה, לא תמיד ממהרים לטפל בה – כנראה בגלל מיקומה האסטרטגי. חבל, כי במקרים קלים ניתן לנקוט במספר אמצעים פשוטים ובכך להתגבר בכוחות עצמנו על הבעיה. במקרים קלים פחות ניתן להוסיף לכך טיפול, אך בכל מקרה כדאי להבין במה מדובר ומה אפשר לעשות.
טחורים הם למעשה ורידים שנמצאים באזור פי-הטבעת ומסיבות שונות התרחבו, דבר שמשבש את זרימת הדם התקינה. הטחורים עשויים להופיע בתוך שריר סוגר פי-הטבעת – להלן, הרקטום – או מחוצה לו. טחורים פנימיים מופיעים בתוך הרקטום, בחלק העליון של התעלה האנאלית, ובעת עשיית הצרכים הם בדרך-כלל מדממים. עקרונית הם אינם נראים מבחוץ ואף אינם כואבים, משום שהם ממוקמים באזור שאין בו קולטני כאב. אך במשך הזמן הם עלולים לגדול ולצנוח מחוץ לפי-הטבעת, דבר שמלווה באי-נוחות גדולה. טחורים חיצוניים מופיעים בדופן פי-הטבעת ויוצרים בליטות סגלגלות או אדמדמות, סביב לסוגר של פי-הטבעת. בליטות אלה מתנפחות בזמן לחץ – למשל, בעת הטלת צואה או ישיבה ממושכת – ואז הן כואבות במיוחד. ניתן לזהות את נוכחותם באמצעות צריבה וגירוי באזור פי הטבעת, כאב מוגבר בזמן עשיית צרכים, וניתן גם לראותם בעין בלתי מזוינת.
נוסיף מילה על פיסורה, שהסימנים המזהים שלה דומים וגם היא קשורה לעתים קרובות בעצירות; פיסורה אינה התרחבות של כלי דם אלא סדק בפי-הטבעת, וליתר דיוק בעור שמצפה את הדופן האחורית של פי-הטבעת. התופעה נגרמת בדרך-כלל מעצירות: הצואה הקשה שורטת את העור, ושריטה זו מעמיקה עד לשריר הטבעתי. בעקבות כך השריר מתכווץ, ומעבר הצואה דרך השריר המכווץ מביא לפציעת הרירית, לכאבים חזקים, ולעתים גם לזיהום דלקתי.
למה זה צץ? גורמים מערביים וסיניים
מבחינה מערבית – הרפואה הקונבנציונלית – הגורמים העיקריים לטחורים הם:
עצירות ממושכת, שמתבטאת בישיבה ממושכת על האסלה והפעלת לחץ מקומי חזק;
הריון, הן בגלל לחץ הרחם בחודשים מתקדמים על כלי דם באזור האגן והן בגלל נטילת תוספי ברזל, שגורמים לעתים קרובות לעצירות;
ונטיות תורשתיות.
לכל הגורמים האלה עשויים להצטרף גורמים משתנים כמו ישיבה ממושכת (בעבודות משרדיות, למשל), חולשה מתמשכת, עקב גיל מתקדם או מחלה כרונית, מין אנאלי וגורמים נוספים.
ברפואה ההוליסטית מסתכלים על האדם כמכלול, הן מבחינת היחסים בין הגוף לנפש והן מבחינת היחסים בין האדם לסביבתו. לפי הרפואה הסינית, טחורים יכולים להיגרם מכמה סיבות, אחת מהן היא חולשה של הטחול שגורמת להרחבת כלי הדם ולתזוזה שלהם. הטחול מתקשר לצניחת איברים, כמו שלפוחית השתן או הרחם שהזכרנו מקודם, כיוון שהוא אחראי על מיקומם של האיברים במקומם. מבחינה אנרגטית מתקשר הטחול לרגשות אשמה, ואדם יכול לבחון את עצמו ביחס לפסולת הרגשית שהוא צובר ומתקשה לשחרר, בין אם כעסים או קושי לשחרר אירועים מהעבר, מרמור ותסכול מצטברים, דאגות רבות, חשיבה אובססיבית וכדומה. במילים אחרות, העצירות הפיזית קשורה לעתים קרובות גם לעצירות נפשית או רגשית, ואולי זו הסיבה לכך שטיפולים חיצוניים לא בהכרח פותרים את הבעיה לאורך זמן, והיא עשויה לשוב ולהופיע. תזונה לא-מאוזנת ו/או לא בריאה מחלישה ומשבשת את פעילותה התקינה של מערכת העיכול, דבר שאף-פעם אינו רצוי ובפרט כשכל הליכה לשרותים מזכירה את ה-וויה דולורוזה.
ישיבה של מעלה וישיבה של מטה
בתור התחלה, ובכל מקרה של דימום מפי-הטבעת, יש לפנות לאבחון במרפאה כדי לוודא שהכאבים והדימום אכן נובעים מטחורים ולא מבעיה פנימית אחרת. לאחר-מכן ניתן לבחור את הטיפולים האפשריים. הטיפול המערבי המקובל לטחורים הוא ניתוח לכריתת הטחורים או קשירה, והוא מתבצע על ידי פרוקטולוג. טיפולים אלה מסירים את הבעיה, באופן פולשני פחות או יותר, אך לא ימנעו בהכרח את חזרתה משום שטיפול כזה מתמקד בסימפטום ולא בגורם.
התייחסות מנקודת-מבט הוליסטית תציע מגוון של כלים, הן כטיפול לבעיה שקיימת בהווה והן כאמצעי-מניעה להישנותה בעתיד. הכלים העיקריים הם:
טיפול במגע. טיפול שיאצו יכול להקל על אדם שסובל מהבעיה ברבדים הפיזיים, הנפשיים והרגשיים. הטיפול מעורר את כוח הריפוי הטבעי שיש באדם, ובכך מחזק את מה שחלש (ובעקבות כך צונח מטה), מרפה את מה שמכוּוץ וחסום, ומסייע לשחרר את הרעילות שתקועה בפנים. לעתים קרובות, כבר אחרי טיפול שיאצו אחד יש הטבה ניכרת. במקרים אחרים, נדרשים מספר טיפולים. לטיפול במגע אפשר לצרף משחות, קרמים או טיפות שיכולים לסייע, באמצעות כיווץ הטחורים ועידוד החלמתם של כלי הדם על ידי חיטוי ואלחוש. יש שיטות נוספות שיכולות לסייע ביעילות – הרפואה הסינית כוללת דיקור במחטים, צמחי מרפא, מוקסות וכלים נוספים.
תרגול תנועה. אחת הדרכים להניע את מה שתקוע היא תנועה, אם הליכה או שחייה ואם אימון שיטות כמו טאי צ'י או יוגה. הדבר חשוב במיוחד בקרב אנשים שמבלים זמן ניכר מיומם בישיבה, למשל בעבודה משרדית. חשוב לעשות הפסקות תכופות. יחד עם זאת, אמבטיות ישיבה מומלצות לעתים במקרים של טחורים, ולפעמים גם במקרים של פיסורה.
שתייה מרובה. זו עצה כללית שנכונה כמעט לכל אדם, אבל היא תקפה במיוחד במקרה של טחורים, כדי להפוך את היציאות לרכות יותר ולהימנע עד כמה שאפשר מייסורי עצירות. שתייה מרובה גם תגרום לכם ללכת יותר פעמים לשירותים – ע"ע "הפסקות תכופות" מהסעיף הקודם. השתייה הטובה ביותר היא מים, אפשר גם להכין חליטות צמחים (למשל, קמומיל).
תזונה, טוב שתהיה עשירה בסיבים תזונתיים. סיבים נחלקים לכאלה שמסיסים במים ולכאלה שאינם מסיסים במים. אלה מהסוג המסיס מזרזים את תהליך התרוקנות המעיים ומשחררים עצירות, ונמצאים בשפע בפירות, ירקות, שיבולת שועל ועוד. ירקות כתומים – דלעת, גזר, בטטה וכדומה – מומלצים במיוחד משום שמיוחסת להם הסגולה לנקות ולחזק את הטחול. לגבי סיבים שאינם מסיסים במים, אלה מסייעים לשפר את תפקוד מערכת העיכול ומקלים על הסובל מטחורים, וניתן למצוא אותם בדגנים מלאים. כדאי לצרוך משני הסוגים, אך כדאי גם לא להגזים בצריכתם כיוון שהדבר יוצר אי-נוחות ונפיחות בקיבה, ועשוי לפגוע בספיגת מינרלים וויטמינים. כמו-כן מומלץ לצמצם באכילת מזון חריף.
טיפול עומק שמשלב את כל המרכיבים כאלה, תורם לא רק להחלמה אלא גם מחלחל לאורחות-החיים, ובכך מתרחב מעבר לפתרון מקומי של בעיה נקודתית כואבת, וגם מגביר את הסיכוי למניעתה בעתיד. יהא הטיפול שבו תבחרו אשר יהא, כדאי לבחור בו בהקדם וליישם אותו. חבל לסבול לחינם כשיש פתרונות פשוטים ובדוקים לבעיה שפוגעת קשות באיכות החיים. כדאי ואפשר לנצל פתרונות אלה לא רק לריפוי מקומי אלא להשבת איזון לחיינו והפיכתם לבריאים יותר.
רפואה שלמה.
* אין להתייחס למידע הנ"ל כאל המלצות או הנחיות רפואיות, אלא כאל מידע כללי בלבד.
אני מזמין אותך לפנות אליי ולהתייעץ באופן אישי, בטלפון או במייל.
