שבועות: חשמלית ושמה תשוקה לעוגות גבינה

חשמל הוא תופעה מעניינת מאד, שכמו ביחס להרבה דברים שמקיפים אותנו בכל רגע נתון ומשפיעים באופן דרמטי על חיינו, אנו בדרך-כלל לא טורחים להקדיש לה מחשבה. לרגל חג השבועות הבאתי כמה דברים בנושא מפי חכמים – כן, יש קשר בין חשמל לשבועות. את המאמר יקנח, באופן בלתי נמנע, מתכון של עוגת גבינא מחשמלת.

קצת טריוויה על חשמל: חשמל הוא תופעה פיזיקלית הקשורה לתכונת המטען החשמלי של חלקיקים, היוצרת כוחות משיכה ודחיה ביניהם. הכוח הפועל על מטענים חשמליים כתוצאה מנוכחות מטענים חשמליים אחרים נקרא כוח לורנץ, והוא אחד מארבעת כוחות היסוד של הטבע.

הכוח החשמלי מוכר עוד מימי קדם. ליוונים הקדמונים היה ידוע שלאחר שפשוף של ענבר עם פרווה, פיסות של עלים יבשים דבקות בו. במאה ה-17 היו ידועים חומרים נוספים ששפשוף שלהם גורם לכוחות כאלו, כמו זכוכית וגופרית. ויליאם גילברט טבע את המילה הלטינית "אלקטריקוס" מהמילה היוונית "אלקטרון" שמשמעותה ענבר, לתיאור תופעת המשיכה של גופים קטנים לאחר שפשופם.

במאה ה-18 חקר החשמל תפס תאוצה, והתגלה שניתן לחלק את החומרים השונים לשני סוגים. אם משפשפים שני חפצים שעשויים מזכוכית, למשל, הם ידחו זה את זה. כך גם עם שתי אבני ענבר, אך זכוכית וענבר ימשכו זה את זה. בנג'מין פרנקלין תיאר את החשמל כנוזל שממלא גופים, כך שאם בגוף מסוים יש עודף של הנוזל החשמלי הוא טעון במטען חיובי ואם יש בו מחסור בנוזל החשמלי הוא טעון בסימן שלילי. פרנקלין קבע כי בשפשוף זכוכית בפרווה, נוזל חשמלי עובר מהפרווה לזכוכית ולכן היא נטענת במטען חיובי. הוא הגיע למסקנה שהכוחות החשמליים גדלים ככל שהגופים טעונים יותר וכן ככל שהגופים קרובים זה לזה.

ד"ר אבשלום קור מספר במאמר הזה:

גם סב סבו של סבא שלכם (בכל גלות שהיא) הכיר את את החשמל – הרבה לפני תומס אלווה אדיסון. כי לפני 2,500 שנה תיאר הנביא יחזקאל את החשמל, והשתמש במילה "חשמל" ! ואת הנבואה הזאת קוראים בבתי-הכנסת כבר 1,800 שנה בערך, בכל שנה ושנה בחג השבועות.

מה הקשר בין החשמל של יחזקאל לבין חג השבועות?

חג השבועות הוא גם חג הביכורים, וגם חג מתן תורה. קוראים בתורה, בשני ספרי תורה, קטע אחד על הבאת הביכורים לבית-המקדש, וקטע שני תיאור מתן תורה על הר סיני, ובו למשל הפסוקים: "ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר, ויהי קולות וברקים, וענן כבד על ההר, וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה… והר סיני עשן כולו, מפני אשר ירד עליו ה' באש… והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה', פן יפרוץ בם" (שמות, יט, טז-כד). כאשר גזרו הרומאים, כובשי ארצנו, שאין לקרוא בתורה, התפתח המנהג של קריאת ההפטרה: פרק בנביא, הקרוב לנושא שצריך היה לקרוא בפרשת השבוע מן התורה. ובכן, בחג השבועות, כיוון שאסרו עלינו הרומאים את הקריאה מן התורה, ולא יכולנו לקרוא את דבר ההתגלות האלוהית על הר סיני, הנהיגו חכמינו קריאה מקבילה מן הנביא יחזקאל, ושם – המילה חשמל:

חזון יחזקאל"נפתחו השמים, ואראה מראות אלהים… וארא והנה רוח סערה באה מן הצפון, ענן גדול, ואש מתלקחת, ונוגה לו סביב ומתוכה כעין החשמל מתוך האש… ודמות החיות מראיהם כגחלי אש בוערות כמראה הלפידים… ונוגה לאש, ומן האש יוצא ברק. והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק… וארא כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב… כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם – כן מראה הנוגה סביב" (יחזקאל, פרק א').

מי ייחס למילה התנ"כית "חשמל" את המשמעות האלקטרונית?

אליעזר בן-יהודה, במילונו הגדול, מעיד: "כבר הקדמונים לא ידעו לנכון משמעות מלה זו. [תרגום] השבעים (התרגום היווני הקדמון, לפני 2,300 שנה) והוולגטה (התרגום הרומי הקדמון) תרגמוה electrum, שעיקר משמעותו הוא תערובת מזהב וכסף, וכן השרף הידוע, (הנקרא כיום ענבר), שבהתחככו ימשוך אליו גופים דקים". כוונת בן-יהודה – שהמילה היוונית "אלקטרון" פירושה השרף הנקרא כיום ענבר.

מי החיה את המילה "חשמל" וקשר אותה לגילוי המדעי?

גדול המשוררים העבריים בתקופת ההשכלה, יהודה לייב גורדון (יל"ג), שנפטר לפני 105 שנים, שיבץ את החשמל בשירו "שני יוסף בן שמעון", בכתבו:

"האור, החום, הקיטור, החשמלה/
כל כוחות הטבע הם מלאכי מעלה"…

ובהערות לשיר ציין יל"ג : "כוונתי לכח הטבעי הנקרא אלקטריציטט (כהגייה בגרמנית), שכן התרגום היווני של החשמל (שבתנ"ך) הוא אלקטרון". והוסיף יל"ג הערה: "אילו היתה שפת עבר עתידה להתחדש, והסופרים רשאין לברוא בה ניב שפתיים – הייתי אומר לקרוא בשם חשמל (דווקא) לטלגרף או לטלפון" ! ונימוקו: חשמל נראה כמורכב משתי מלים חש-מל , כלומר "מלים חיש", "ממהר לדבר". בכך הסתמך יל"ג על דרשת חז"ל בתלמוד, במסכת חגיגה (דף י"ג עמ' א'-ב') על המילה המיוחדת "חשמל", המופיעה רק ביחזקאל: "חשמל – חיות אש ממללות! עתים חשות, עתים ממללות ! בשעה שהדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא – חשות, ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקדוש ברוך הוא – ממללות".

ובכן, יל"ג היה מעדיף לקרוא בשם חשמל דווקא לטלפון או לטלגרף. אך ראה עצמו חייב לנקוט מילה זו לפי התרגומים של יוון ורומי למילה שהופיעה אצל הנביא יחזקאל. ומסכם בן-יהודה : "אף על פי שאין ספק בדבר שלא היתה לחשמל משמעות electrum,אף-על-פי-כן ראוי הוא יל"ג שנקבל את השימוש שהשתמש בו במלה מן המלים למושג מן המושגים. והצורך עשה שנתקבל השימוש הזה בהדיבור ובהספרות, ואין מערער !"

עד כאן מאמרו של ד"ר כפור… אם ברצונכם במאמרים נוספים בנושא החשמל, בהם תוכלו למצוא סיפורים, אנקדוטות ותשובות לשאלות כמו "מדוע דג החשמל אינו מחשמל את עצמו?", אתם מוזמנים לבקר כאן. כמו-כן, הכיתה האינטראקטיבית היא אתר יפה ומעניין, שמתאים לנערים שוחרי מדע אבל גם למדענים שוחרי נעורים…

ולסיום, לחיצה על התמונה הבאה תאחד אתכם עם מתכון של עוגת גבינא. הרשת מוצפת באינספור מתכונים לעוגות גבינה, אבל זהו כנראה אחד המיוחדים שתראו.

חג שבועות שמח.

פוסט זה פורסם בקטגוריה כללי. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה עם קישור ישיר.

להשאיר תגובה