בקנון הפנימי של הקיסר הצהוב, ספר מפורסם בן 5000 שנה שמפרט עקרונות ברפואה הסינית, מכנים את תקופת הקיץ בשם "התקופה של הצמיחה השופעת", ומתארים איך הנשימות של השמיים והארץ מתמזגות ומועילות לאדם, שהוא החיבור בין השמיימי לארצי, ואיך הכל גדל ומניב פרי:

"לאחר לילה של שינה האנשים צריכים להקיץ בבוקר השכם. הם לא צריכים להתעייף במשך היום והם לא צריכים להרשות לעצמם להתרגז. הם צריכים לאפשר לחלקים הטובים ביותר של גופם ורוחם להתפתח; הם צריכים לאפשר לנשימות שלהם לתקשר עם העולם שבחוץ; והם צריכים להתנהג כמי שאוהבים את כל הדברים שבחוץ. כל הדברים האלה הם בהרמוניה עם האטמוספרה של הקיץ וכל הדברים האלה מהווים את שיטת ההגנה של התפתחות האדם".

לפי תורת חמשת האלמנטים, עונת הקיץ שייכת באופן לא מפתיע לאלמנט האש. אלמנט האש משקף את המיצוי של דברים למלוא הפוטנציאל שלהם. הדברים נמצאים בשיאם: תנועה, דינמיות, התרחבות, צמיחה, יצירתיות, הכל עולה למעלה או יוצא החוצה ברובד הגופני, הנפשי והרגשי. זו אחת הסיבות לכך שממליצים לנו לקחת הכל בקלות: כשחם ולח ולא נוח כל-כך, יש לנו נטייה להתעצבן ולכעוס מהר יותר, גם מדברים של מה-בכך. כשאלמנט האש מאוזן, הלב פועל באופן תקין, והתודעה שלנו שקטה ומאוזנת יותר, אנו חשים שמחים יותר והיצירתיות שבנו גדלה גם היא. כשאלמנט האש אינו מאוזן, אנו עשויים לחוש מדוכדכים, מותשים או לחלופין נישאים בפרצי רגשות, חוסר סבלנות ועצבנות כללית. כמו שאמר הקיסר צ'ונג פאנג צי'ן בספרו "החו(כ)מה הסינית", שהעותק היחיד שלו בעולם נמצא אצלי בבוידעם – "בקיץ, גם כשהסתווני הזהוב נושא קולו בשיר, אני חוטף ת'ג'ננה".

הלב והמעי הדק הם שני מרידיאנים שקשורים זה בזה, ומומלץ לאמץ תזונה קלה שלא מכבידה על מערכת העיכול. תזונה קלילה ומרעננת מאפשרת לנו לבטא את הערנות והשיא שבו אנו נמצאים בקיץ. עדיף לאכול מספר ארוחות קלות במקום ארוחה מרכזית כבדה ומכבידה. כדאי לאכול ירקות ופירות טריים, מרקים קלילים, סלטים ירוקים וחליטות צמחים מרעננות. הקפצה היא דרך מתאימה להכין אוכל בעונה הזו, גם משום שהיא חסכונית בזמן וגם משום שאוכל מוקפץ מתאים מאד לאקלים החם. תבשילי קדרה הם מזון נהדר לחורף, אבל בקיץ הם עשויים להכביד. הדבר נכון באופן כללי גם למזונות מטוגנים ורווים בשמן. כמו-כן מומלץ לצמצם הן את צריכת הבשר, שהוא מחמם ודורש הרבה אנרגיה בתהליך העיכול שלו, והן את צריכת מוצרי החלב שמגבירים את הליחה.

!It's Hot! It's Cool

הנטייה הטבעית שלנו בקיץ היא לקרר את עצמנו, אם באמצעות מאכלים ומשקאות מקררים ואם באמצעות מזגן. כמו בהרבה תחומים אחרים, זו נטייה שטוב להיענות לה במידה מאוזנת. שהות ארוכה בחדר ממוזג יותר מדי היא אחד הגורמים למחלות בקיץ. התשובה לפליאה "איך זה שהצטננתי באמצע אוגוסט?" טמונה בכך שהגוף שלנו מגיב בהרמוניה עם עונות השנה, ובקיץ האנרגיה עולה למעלה והחוצה, דרך הנקבוביות הפתוחות לרווחה, ולכן כשאנחנו שוהים זמן ממושך במקום ממוזג מדי, אנו חשופים לקור שחודר, דרך אותן נקבוביות, עמוק לגופנו. כדאי להחליף את המזגן במאוורר – זה בריא יותר גם לגוף וגם לכיס. זה נכון בפרט בזמן שנת הלילה. בכל מקרה, כדאי לבדוק שאין במזגן עובש.

לגבי מאכלים ומשקאות מקררים, הם טובים כל עוד לא מגזימים בהם. כבר הזכרנו: איזון הוא מילת מפתח. גלידה ביתית, למשל, היא דבר נהדר – יש גם מתכון לגלידה, בסוף המאמר הזה. הבעיה היא בצריכה מוגברת של קפואים למיניהם (אייס-קפה, ברד, שייקים, ארטיקים ושלגונים למיניהם), שטעימים ככל שיהיו, ומעבר לבעייתיות בכמויות הסוכר העצומות שיש בהם בדרך-כלל, הם מכניסים לגוף קור שמכביד על האיברים הפנימיים. פירות שלא חייבים בקירור, עדיף לשמור מחוץ למקרר. פירות שכיף לאכול קרים, כמו מלון ואבטיח, הם מצוינים כל עוד לא מגזימים בצריכתם, גם משום שצריכה מוגזמת תגרום לעודף ליחה. מוטב לאכול אותם לפני הארוחה או בין ארוחות, ולא כקינוח. אלה שעוסקים בצירופי מזון, ממליצים גם לא לערב אכילת אבטיח ומלון עם פירות אחרים.

בכל מקרה, כדאי לא להיחשף יותר מדי לשמש ולחום, במיוחד בשעות הצהריים, כדי לא להתיש את עצמנו ולהתייבש. ולאורך כל היממה כדאי לשתות הרבה מים וחליטות צמחים מרעננות.

וריח המלוח על המים…

סוגיה אחרת שקשורה לקיץ, היא זיעה. מנגנון ההזעה נועד לווסת את חום הגוף שלנו ולסלק ממנו פסולת, כך שהזעה היא דבר תקין. הזעת-יתר, לעומת זאת, היא בדרך-כלל הד לשיבוש עמוק יותר, ולא בהכרח קשורה לטמפרטורה חיצונית. הזעת-יתר שממוקדת באזור מסוים בגוף, קשורה לעתים למצב רגשי יותר מאשר לחום חיצוני; למשל, רגשות שונים כמו תסכול, מתחים או כעסים שלא מוצאים ביטוי חיצוני. במקרה זה, שימוש בתרופה או דאודורנט ינטרל סימפטום מציק אבל לא ייתן מענה לשורש הבעיה, עם כל ההבנה לעובדה שכתמי זיעה בבתי השחי הם לא דבר אסתטי במיוחד. הזעת-יתר בכל הגוף עשויה לנבוע מגורמים אחרים: יתר-פעילות של בלוטת התריס, שינויים הורמונליים וגורמים נוספים. בשני המקרים, ניתן לאחר אבחון לטפל באמצעות טיפול במגע, דיקור, צמחי מרפא או כלים אחרים שמעוררים את כוח הריפוי ומביאים לאיזון, וכן במידת הצורך באמצעות הנחיות תזונתיות מסוימות.

אך זיעה כשלעצמה, ובפרט בקיץ חם ולח, היא כאמור דבר תקין. אפשר למנוע הזעה מוגברת וריחנית אם מוודאים שהתזונה שלנו לא רוויה באוכל חריף, מטוגן או שומני, בחומרים משמרים, תוספי טעם או צבעי מאכל. גורמים נוספים כמו עישון, צריכה גבוהה של קפה או אלכוהול משפיעים גם הם על היקף הזיעה וריחה. טיפ קטן, פשוט ויעיל מאד למניעת ריח הזיעה: סודה לשתייה. שוטפים את בתי השחי, מנגבים ומפזרים מעט סודה לשתייה. לא חוסם את נקבוביות הזיעה ולכן גם לא מונע את ההזעה, אבל בהחלט מנטרל את הריח לחלוטין למשך יום שלם. חסכוני, טבעי ויעיל יותר מכל דאודורנט (ואם אתם בכל זאת משתמשים בדאודורנט, דאגו שלא יהיה בו אלומיניום).

ולקינוח, הבטחתי מתכון של גלידה ביתית – אז הנה:

מתכון לגלידה ביתית

בקיץ שעבר התחלתי להכין גלידות בבית, וכמו במקרה של השוקולד הביתי – זה היה כל-כך פשוט וכל-כך טעים, שזה נמשך כל הקיץ. הגלידה הביתית הזאת כמובן גם הרבה יותר בריאה מרוב הגלידות הקנויות, משום שאינה מכילה ולו גרגר אחד של סוכר, אלא רק את הסוכר שנמצא באופן טבעי בפרי עצמו; שלא לדבר על היעדר מוחלט של חומרי שימור/טעם/צבע/ריח/whatever. הגלידות שאני מכין הן גם טבעוניות. להלן מקבץ לדוגמה מלהיטי אשתקד:

• סברס עם אגוזי מלך, עלי מרווה ויין נתזים ורוד
• ענבים ירוקים עם צנוברים, יין לבן ועלי נענע
• בננות, תאנים, פיסטוקים וטחינה גולמית
• מנגו, קיווי, שקדים ויוגורט קשיו
• ועוד…

מי שברשותו מכונת גלידה יגלה שזה אפילו קל עוד יותר, אבל גם ללא המכונה, ההכנה קלה, פשוטה ומהירה ביותר. להלן ההנחיות לגלידה ביתית מעולה בחמישה שלבים:

1. חותכים פרי לקוביות, ומאחסנים אותו במקפיא למשך מספר שעות. אני משתמש בכלי אחסון פלסטי עם ואקום, ועושה את השלב הזה ערב קודם לכן, למשך הלילה.
2. מוציאים את הפרי מהמקפיא ומכניסים למעבד מזון. אם ממתינים מספר דקות, קל יותר להוציא את הפרי מכלי האחסון ולהפריד אותו לגושים כדי להכניס למעבד המזון.
3. מוסיפים מספר כפות של נוזל כלשהו, כדי להקל על הטחינה ולהעשיר את הטעם. אני משתמש בחמאת קוקוס (נמכר לעתים כשמן קוקוס, בעיקרון זה אותו דבר), קצת סילאן (1-4 כפות, תלוי עד כמה הפרי עצמו מתוק), יוגורט או מים. אם לקהל היעד אין בעיה עם יין, מה טוב…
4. מוסיפים צמחי תבלין, אגוזים ועוד תוספות מעניינות. עלי נענע, מרווה או אחרים; אגוזים כלשהם – אגוזי מלך, מקדמיה, לוז, צנוברים ודומיהם – נותנים טעם, בריאות ומרקם רצוי. אם מתאים, אז גם מעט טחינה שמעניקה לגלידה "נגיעות של חלבה".
5. טוחנים הכל. אם התערובת יבשה מדי ולכן קצת תקועה ולא מסתובבת, מוסיפים מעט נוזל (מים, יין או יוגורט, תלוי מה בחרנו לשים בסעיף 3) עד שמתחיל להסתובב. טוחנים עד לקבלת מרקם קרמי.

אם משתמשים בבלנדר חלש, יהיה צריך כנראה להוסיף כמות קצת גדולה יותר של נוזלים והתוצאה עשויה להיות נוזלית. אין בעיה – מקפיאים למשך כ-4 שעות, והגלידה מוכנה. במעבד מזון, או בלנדר עם להב ומנוע חזקים, ניתן לקבל גלידה במרקם מושלם, מוכנה לאכילה במקום.

את השאריות אפשר להקפיא, אם כי זה טעים מכדי שיישארו שאריות של ממש… לאחר מספר שעות הקפאה נוספות, הגלידה תהיה קפואה במרקם של קרח, ויהיה צורך להפשיר אותה מעט ולערבב כדי לחזור למרקם של גלידה. אם יש מכונת גלידה, זה לא יקרה כי הגלידה תישאר במרקם קרמי.

זהו, בעצם. כמו שניתן לראות, אין גבול למגוון האפשרויות והשילובים שאפשר לעשות, כי בניגוד למה שאמרו לחלקנו בילדות – דווקא מאד כיף לשחק עם אוכל… גם כאן לא ציינתי כמויות מדויקות של פרי, פשוט בגלל שאני מכין לפי העין/היד. אפשר וכדאי לשחק עם מגוון סוגי פרי, תוספות וטעמים. אפשר להסתפק רק במלון וזה יהיה נפלא, ואפשר גם לפצוח בקומבינציות אזוטריות… וגם לא חייבים להגביל את עצמנו רק לפירות; מה דעתכם על גלידת דלעת?

בתיאבון, ושיהיה לנו קיץ יצירתי, פורה ונהדר!

* אין להתייחס למידע הנ"ל כאל המלצות או הנחיות רפואיות, אלא כאל מידע כללי בלבד.
אני מזמין אותך לפנות אליי ולהתייעץ באופן אישי, בטלפון או במייל.